"חשיבה אחרת"
תכנית אימון וליווי אישית או קבוצתית לגמילה מעישון:

א.   העישון הוא דפוס התנהגות נרכש, שעונה על צרכים אישיים בתקופת חיים מסויימת ובסביבה מסוימת. אנשים רוכשים דפוס התנהגות זה מסיבות שונות ומשונות.לכל אחד ואחת "סיבות טובות" לכאורה מדוע התחיל לעשן ומדוע ממשיך לעשות זאת. מרבית המעשנים פשוט "נפלו לתוך המלכודת" של חברות הטבק בהיותם צעירים. עם הזמן המעשן מסגל לעצמו דפוסי התנהגות "אוטומטיים" ההופכים להיות חלק ממנו. במובן זה ניתן לראות בתופעת העישון גם "התמכרות התנהגותית"  בנוסף להתמכרות הפיזיולוגית לניקוטין (אשר הוכחה במחקרים מדעיים רבים).

   1.איך יראו חיי ללא הסיגריה?

   איך אתפקד בלי הסיגריה? איך אתרכז בלי הסיגריה?

   איזו שמחה תהיה לי ללא הסיגריה? איך אירגע בלי הסיגריה?

   2.חששות מפני חווית הכשלון.

באופן טבעי אנו מצפים לחוות בחיינו כמה שיותר חוויות של הצלחה. הכישלון מאיים עלינו     משום שהוא חושף את "הבטן הרכה" שלנו.

תצפיות על אנשים המצפים לכשלון לפני צעד משמעותי בחייהם מוכיחות שהכישלון אכן   מתממש , בבחינת "נבואה המגשימה את עצמה".

התשובה טמונה בשני מרכיבי "המלכודת" : ההתמכרות לניקוטין ושטיפת המוח.

נקודת ההתחלה בתכנית "חשיבה אחרת" היא ההחלטה הבסיסית של הפרט להפסיק לעשן לאלתר.

התכנית "חשיבה אחרת" נסמכת על הנחות היסוד הללו ונחלקת לשלושה חלקים:

שלב א: קבלת ההחלטה וקביעת תאריך יעד לסיגריה האחרונה בטוח זמן מידי.

שלב ב: חיזוק ההחלטה והעצמת המטופל.

שלב ג: ההימנעות המוחלטת מהחזרה לעישון.

שלב ראשון: שלב קבלת ההחלטה:

המעשן יודע שהוא צריך להפסיק לעשן ולמעשה כבר החליט, אך חושש לאבד משהו מרכזי מאוד בחייו. תפקיד המטפל "להטות את הכף" עד הסוף לכיוון ההפסקה ,זאת על ידי חיזוק ה"רפורט" הטיפולי, חיזוק המוטיבציה והעברת המסרים הנכונים אם בצורה ישירה ואם בעזרת סוגסטיות היפנוטיות.

זהו למעשה השלב בו "נתפרת החליפה האישית" לכל מטופל ומטופל לפי צרכיו ואמונותיו בנוגע להפסקת העישון.

עד לסיומה של הפגישה השניה יפרד המעשן מהסיגריה האחרונה שלו וישנה סטטוס ל"לא מעשן".

זהו שלב של שלוש פגישות רצופות אחת לשבוע בהן יחוזקו ויועצמו יכולות המטופל באמצעות מסרים חיוביים ו"טיפים" להתמודדות בריגעי משבר או חולשה.

שלב שלישי: ההימנעות המוחלטת לאורך זמן:

שלוש הפגישות האחרונות מיועדות למניעת חזרת העישון

זאת באמצעות חיזוק המוטיבציה  ומתן "טיפים התנהגותיים"

שיעזרו למטופלים להימנע מנפילה חוזרת ל"מלכודת".

מחקרים מדעיים מבוקרים הוכיחו שעזרה תרופתית בתקופת הגמילה מעלה את שיעור הנגמלים בצורה חד משמעית.

יחד עם זאת שימוש בתרופות ללא ליווי התנהגותי איננו יעיל

לאורך זמן. מטופלים מסויימים עשויים בהחלט להעזר בתחליפי ניקוטין, מטופלים אחרים עשויים להעזר בתרופות "מדכאות דחף" כגון הזיבן והצ'מפיקס. ישנם גם מטופלים העשויים להפיק תועלת מתרופות טבעיות המפוגגות מתח כגון צימחי מרפא או פירחי באך.

בתכנית "חשיבה אחרת" ינתן בהחלט יעוץ רפואי בנושא התרופות השונות אך זה לא יהיה המרכיב הדומיננטי של התכנית.

לסיכום: אני מאמין שניתן להתאים את החליפה האישית לכל אדם שמרגיש עצמו מחויב לגמילה מעישון.

התוצאות הטיפוליות טובות- הן בסידרת המפגשים הפרטניים והן במפגשים הקבוצתיים.

אינני מאמין בכל מיני "מקסמי שווא" למינהם. העבודה העיקרית היא שלך.

 
לפנייה ישירה לד"ר בר סלע לחץ כאן